זירת מבוא הכיתה כזירת תקשורת

סוגי התקשורת הקיימים הם :

תקשורת בין אישית  :

תקשורת פנים מול פנים, אשר מאפשרת משוב מיידי ולא זקוקה לתיווך כלשהו. בתוך התקשורת הבין אישית קיימות גם תקשורת בין אישית מתווכת ותקשורת בקבוצה קטנה.
תקשורת בקבוצה קטנה - תקשורת המתרחשת בתוך קבוצה שחבריה בעלי מכנה משותף: כיתה, או קבוצה, או חוג. אותו מכנה משותף  יוצר דינמיקה מסוימת.

תקשורת בין אישית מתווכת - על ידי המונעים והנמענים נעזרים בפתרון טכנולוגי, המאפשר תקשורת בניהם. הגורם המתווך מאפשר תקשורת, למרות שאין אפשרות לתקשורת ישירה. דוגמאות לאמצעים מתווכים : טלפון,אימייל ופקס.

בחרתי להדגיש את סוג התקשורת הבין אישית, בכתבה הבאה:

בכתבה זו מתוארים נמען ומוען :

מי שמוען בכתבה הזו, אלו הילדים וההורים, מכיוון שהם אלה שמעבירים את המסר. הם אלה שמסבירים למה יש להם אופניים חשמליים וההורים הם אלה שמנסים להסביר מדוע רכשו לילדיהם אופניים חשמליים, למרות הסכנות. הנמען הוא הכתב, אשר מקבל את המסר מהמרואיינים שלו, אשר מסבירים לו. יש גם חלופי תפקידים באמצע. הכתב הופך להיות  מוען שמעביר את המסר :איך ממשיכים לרכב למרות כל הסכנות. יש שיח פנים מול פנים, שיח בין הכתב למרואיינים.

לסיכום, ראינו איך תקשורת בין אישית נכנסת לכתבה בחדשות ואיך המוען והנמען מתחלפים. 

לדוגמה : בכתבה רואים תקשורת בין הילדים והוריהם לכתב. זו דוגמה לתקשורת פנים מול פנים, השונה מתקשורת המונים. רואים את הכתב בשיחה עם הילדים והוריהם בנושא האופניים החשמליים. הוא מנסה להבין ביחד אתם איך ממשיכים לנסוע ככה במצב הקיים.

המאפיינים הם: תקשורת בין אישית 

1 פנים מול פנים 
2.משוב מיידי 
3. לא מתווך
4. חילוף תפקידים בין המוען לנמען 

תקשורת המונים :

תקשורת פומבית המגיעה במהירות לקהל גדול, הטרוגני ואנונימי. המוען של תקשורת ההמונים הם ארגוני התקשורת ( לדוגמה: אתרים, רדיו, ערוצים שונים ועוד..) ערוצי התקשורת הם מורכבים וכפופים לאילוצים ארגוניים, והפקת המסר כרוכה בעלות כלכלית.

בחרתי להדגיש את סוג התקשורת השני בכתבה הבאה:

https://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast-q4_2018/Article-00e854a7f638661004.htm

בכתבה זו יש מוענים  ונמענים. המוענים בכתבה הם: ערוץ החדשות, הכתב של הכתבה הרשום באתר ואלו הנמצאים באולפן שמעבירים לנו את המידע (את המסר). הנמען הוא אנחנו,הצופים בבית שמקבלים את המסר מערוץ החדשות- מהכתבה ב"מאקו".

לסיכום, בכתבה זו ראינו דוגמה לתקשורת המונים. הדוגמה הזו שבחרתי, מציגה לנו מסר-דיווח של התקשורת, על מה שקרה בבאר שבע, על כך ש"כיפת הברזל" לא עבדה ובגלל זה בתי הספר לא יחזרו ללמוד יום למחרת. זו דוגמה למסר שהתקשורת מוסרת בלי אפשרות להגיב - תקשורת המונים.

המאפיינים תקשורת המונים :
אנונימי
הטרוגני
נרחב

קיימים שני סוגי מודלים מודל קווי ומודל סמיוטי

פרסומת של שניהם 

https://www.youtube.com/watch?v=ObrlRdAvqcc

מאפיינים קווי:

מוען 

אמצעי תקשורת 

מסר 

נמען 

משוב 

מודל קווי :  לסוויל

מתייחס לתהליך התקשורת כתהליך קווי וחד סטרי . המסרים זורמים מהמוען לנמען בכיוון אחד בלבד . 

בכתבה יש מוען ונמען: מוען זה מי שמשחק בפרסומת. מי שמעביר את המסר לקנות בגדים ב"הודיס". זה מסר ברור, חד וחלק, לקנות וזהו. הצופים הם הנמען לא משבים מסר ברור של המוען לקנות בגדים בהודיס. 

סיכום מודל קווי: בפרסומת ראינו איך נראה מודל קווי ,ראינו איך משכנעים אותנו לרכוש את בגדי "הודיס". 
רואים אותם לובשים בגדי  "הודיס" ובסוף רואים את סמל החברה בענק. זו דוגמה למודל קווי :אי אפשר להגיב. המוען מעביר את המסר השיווקי-פרסומי שלו, במטרה לגרום לאנשים לקנות בגדים ב"הודיס" אחרי הפרסומת.

מודל סמיוטי : פיקס

המודל הסמיוטי לא עוסק בתהליך התקשורת, אלא בתוכן של המסר ופענוחו ע"י הנמענים השונים. כל נמען מייחס למסר פרוש אחר משלו, לפי התרבות שבה הוא חי, המקום שבו גדל ,מינו , גילו, חינוכו ומגדרו. כל הגורמים האלה משפיעים על הפרשנות של המסר.

המוענים  בפרסומת : 

גופי התקשורת, "הודיס", השחקנים והאנשים שחשבו, הפיקו והוציאו אל הפועל את הפרסומות.

הנמענים בפרסומת :

הצופים שהם גם מעבירים מסר ומביעים את דעתם לגבי הפרסומות ולגבי מה שהם חושבים.

בשונה מהמודל הקודם, במודל הזה הנמענים משתפים מה שהם חושבים. 

לסיכום :לסיכום קיימים 2 סוגי מודלים, מודל קווי ומודל סמיוטי. 

מודל קווי זה תקשורת שהיא חד סטרית, והמסרים עוברים מהמוען לנמען ( בכיוון אחד בלבד). וקיימים בה 5 שלבים.

ומודל סמיוטי זה המסר שעובר וכל אחד מהנמענים מקבל אותו בצורה שונה לפי גיל ,מין , חינוך.....