זירה 2 גלובליזציה ולוקליזציה

שאלה 1:

תהליך הגלובליזציה

 

תהליך שבאמצעותו מתקיים מעבר של סחורות, מידע ואנשים ממדינה למדינה.

הגלובליזציה חוצה את גבולות מדינת הלאום ומפעילה מגעים חברתיים וכלכליים מעבר להקשר המקומי והפיכתם לעולמיים. 

התפתחות הטכנולוגיה חושפת את כל מדינות העולם החופשי לתכנים המועברים באמצעי המדיה השונים.

קיימת חשיפה של תכנים רבים, סוגים שונים וארצות שונות, וכן קיימת הצפה של העולם ותרבות גלובלית וכל התרבויות מתאחדות לתרבות אחת . 

תרבויות שונות רוכשות מאפיינים אחת מהשנייה במגוון תחומים, למשל מותגי אופנה, מזון, מוזיקה וסדרות.

בחרתי,להמחיש את הגלובליזציה בכתבה הבאה:

 קישור כתבה: netflix.

בכתבה מדברים על נטפליקס אתר צפייה שמופעל באינטרנט, אתר שכולם מכירים.

יש לו כיום יותר מ- 100 מליון לקוחות ברחבי העולם.

נטפליקס זה אתר גלובלי, מכיוון שזה חוצה את הגבולות המדינות. התחיל בארצות הברית ועבר לכל העולם. 

נטפליקס הפכה לענקית תוכן, שינתה את המדיום הטלוויזיוני וגרמה למיליוני אנשים לעשות מנוי וליהנות מתוכן ענק של סדרות וסרטים מכל העולם.

הכתבה שהבאתי כדוגמה, שכותרתה: "נטפליקס: הטלוויזיה עדיין לא מתה"

מדברת על זה שהרבה אנשים בכל העולם מנויים לנטפליקס. עדיין הטלוויזיה מתקיימת ועדיין צופים בה. שיעור הצפייה באמצעות הטלוויזיה בישראל גדלה ב- 39 אחוזים וזה ככל הנראה הרבה בזכות העובדה שרוב יצרניות הטלוויזיות כבר מטמיעות בתוך המכשירים שלהם חיבור ישיר לנטפליקס. 

לוקליזציה הגדרה:

יצירה מקומית, תהליך בו המאפיינים של בני המקום או המגזר באים לידי ביטוי.

מאפשר ליוצרים ליצור יצירה מקומית ולצופים אפשרות של פיצול והתאמה אישית של תכני התקשורת,
כיוון שהעיסוק הוא בתכנים מקומיים הרלוונטיים לאוכלוסייה המקומית, כמו: חטופים, פאודה ורמזור. המאפיינים שאנו מתייחסים אליהם הם: שפה, תרבות, זהות, מסורת, ערכים ועוד.

בחרתי להמחיש את את הלוקליזציה בכתבה הבאה:

קישור כתבה :או בוי

הכתבה  מדברת על הסדרה "או בוי".

או בוי חוזרת לאחר זמן רב שלא שודרה בגלל סכסוך בין חברת השידורים-יס לערוץ הילדים. הסכסוך עסק בשאלה: למי הסדרה שייכת, ליס או לערוץ הילדים.לאחר מאבק משפטי, הסדרה משודרת בערוץ הילדים בכל ארבע פלטפורמות השידור – פרטנר TV, סלקום tv, יס והוט .  

או בוי היא דוגמה ללוקליזציה, מכיוון שהיא סדרה שהופקה וצולמה בישראל. היא סדרה מקומית ואינה יצירה מחו"ל. מדברים בה בעברית. לא כמו סדרות מחו"ל שמגיעות אלינו לארץ שזה גלובליזציה. זאת סדרה מצליחה מקורית של ישראל.

שאלה 2

ערכים מתנגשים - דילמה :

הדילמה : גלובליזציה מתנגשת עם לוקליזציה. 

הדילמה היא שהגלובליזציה יוצרת תרבות אחת .

כל התרבויות נהיות אותו דבר מה שגורם לתרבות המקומית לאבד את התכונות והמאפיינים שלה ולהפוך ל"כמו כולם".

 יש בעיה עם הגלובליזציה  מהסיבה שאנחנו חיים בישראל ושומעים מוזיקה באנגלית ורואים בטלוויזיה דברים שאינם בעברית ומושפעים מהעולם. 

 שירים באנגלית, מושמעים לרוב, במקום שירים בעברית, שזו שפת האם שלנו וחלק מזהותנו ותרבותינו.

רבים יעדיפו כמוני לקנות מותגי נעליים גלובליים, כדוגמת: "אדידס", "נייק" ו"וואנס". מותגים שיוצרו בחו"ל, מאשר מותגים לוקליים, כדוגמת "גלי" שיוצר בארץ. 
וכן במותגי אופנה : רבים מושפעים ממותגי האופנה בעולם ויעדיפו לקנות מותגים גלובליים,שיוצרו בחו"ל, כדוגמת: "פול אנד בר" או "זארה", מאשר המותג הלוקלי "דניאלה" שחורט במפורש על דגלו שמדובר בתוצרת ישראלית, שמיוצרת בישראל ולא בחו"ל (סין), כדוגמת מותגים מקומיים אחרים.

שיר גלובליזציה - New relus :

בחרתי להדגים את הגלובליזציה באמצעות השיר "New relus" של דואה ליפה, זמרת אמריקאית מצליחה, משום שזה שיר מוכר בכל העולם ויש לו מליארד צפיות. שפת השיר היא אנגלית, שהיא שפה בינלאומית ותורמת לכך שהשיר הפך לגלובלי. 

שיר לוקליזציה - תני לי רגע :

בחרתי להדגים את הלוקליזציה באמצעות השיר "תני לי רגע" של מרגי, זמר ישראלי שהגיע למקום שני בגמר "הכוכב הבא לאירוויזיון". מדובר בשיר מוכר ומצליח כמובן, אבל לא באופן גלובלי בעולם, אלא רק באופן לוקלי, רק בישראל, כי השפה היא עברית ומדובר בזמר מקומי, שמוכר רק בישראל.

שאלה 3

גלוקליזציה הגדרה :

שילוב של המילים גלובלי ולוקלי. פעמים רבות כדי שמוצר זר יקלט בחברה מקומית יש צורך לשנות אותו, ולהתאים אותו לאותה חברה (מבחינת: שפה, העיצוב ועוד..) לדוגמה: סיקור אירועים גלובליים כמו: אירוויזיון, מונדיאל, אולימפיאדה ועוד. מזווית מקומית למשל באולימפיאדה יתמקדו במתמודדים הישראלים.

דוגמאות לגלוקליזציה :

תחום 1:מזון מקדונלד'ס:  

מקדונלד'ס  נחשבת כיום לאחד התאגידים הגדולים ביותר, אינה מוכרת רק אוכל, אלא גם חוויה תרבותית. למקדונלד'ס הייתה השפעה תרבותית על הרגלי האכילה והבילוי במדינות רבות, אך עם זאת ניתן להשתמש בה גם כדוגמה לכך שישנן השפעות לוקליות על מוצרים בינלאומיים. על מנת להצליח בשווקים שונים בעולם עשתה מקדונלד'ס התאמות בתפריט שלה. כך לדוגמה, בישראל נפתחו סניפים כשרים והבשר שנמכר במוצריה אינו כולל בשר חזיר. בהודו לא מוכרים המבורגר מבשר בקר (בגלל הפרות הקדושות), וישנן מנות נוספות במדינות אחרות שהותאמו במיוחד לקהל הצרכנים המקומי.

 קישור כתבה : מקדונלד'ס - כשרות

כמו בהסבר כדי שמוצר יקלט בחברה מקומית צריך לשנות אותו ולהתאים לאזור המקומי : בישראל הפכו את מקדולנס לכשר והתאימו אותו לטעם הישראלי.
הכתבה מדברת על: מכונות ההזמנה העצמאיות מק טאץ' שנמצאות בסניפי רשת מקדונלד'ס התחילו לעשות בעיות לאנשים שרצו לבצע הזמנה הכוללת חלב ובשר ביחד. מתברר כי מי שמבקש להזמין מוצר בשרי ומוצר חלבי באותה הזמנה נאלץ לבצע שתי הזמנות נפרדות. וכל זה עשו בגלל שהסניפים כשרים ורצו להפוך גם את המכונות לכשרות.

תחום 2: ביגוד - זיקית Zeekit :

זיקית היא אפליקציה ישראלית שנוסדה בשנת 2013 על ידי יעל ויזל, ניר אפלבוים ואלון קריסטל.

אפליקציה זו מאפשרת לרוכש הפוטנציאלי "להלביש" את עצמו בבגד, ובמקרה של התאמה לקנות את הפריט באמצעות הסמארטפון.

הסטארטאפ הישראלי פותר את הבעיות המעיקות ביותר בעולם האופנה הפיזי והמקוון – מדידת הבגדים והדאגה שמא הם לא יתאימו לנו. זיקית פיתחה טכנולוגיה למדידה וירטואלית של הבגדים דרך אפליקציה או ישירות באתר המותג.

ZEEKIT

זיקית היא דוגמה לגלוקליזציה מכיוון שהיא התחילה כחברה ישראלית ובזכות ההמצאה הגאונית הסטארט-אפ שהמציאה למדידת הבגדים הווירטואלית הצליחה בעולם.

הסטארט-אפ הצעיר והשיקי כבר הצליח לגייס יותר מ-9 מיליון דולר בחודשים האחרונים מכמה משקיעים אסטרטגיים בניו-יורק ובלוס אנג'לס, שמאמינים שמדובר בדבר הבא בתחום הקניות ברשת - וגם ההתגייסות של המותגים עצמם למשימה. אסוס חתמה איתם על שיתוף פעולה : הלבשת דוגמנים באפליקציה במקום צילומי סטודיו.