זירה 4 זירת חדשות
1) תאוריית סדר היום-
בכוחה של המדיה לקבוע את חשיבותם של הנושאים העולים על סדר היום הציבורי,להעלות נושא לדיון או להסתירו.
(גודל כותרת, תמונה, צבע, מיקום ועוד..)
-תפיסה זו מצביעה על הדרך שבה אמצעי התקשורת משפיעים על החברה.
-הציבור לומד על החשיבות המיוחסת לנושא זה או אחר מתוך הדגשים באמצעי התקשורת.
-כמות הדיווח ומידת הדיון בנושא מסוים קובעים את היקף תשומת הלב שלה הוא זוכה ואת מקומו בסדר היום הציבורי.
תאוריית סדר היום כוללת שלושה סדרי יום שמשפיעים אחד על השני:
סדר יום התקשורתי- הכוונה כל המידע שמפורסם בתקשורת שחשוב לדעת בעיתון, במהדורה ובתקשורת.
סדר יום הציבורי- הציבור מושפע מהחשיפה של אמצעי התקשורת וחושב מה חשוב ומה לא חשוב לפי הפרסומים.
סדר יום פוליטי- גם פוליטיקאים מושפעים מהתקשורת, מהחשיפה והחשיבות שהתקשורת נותנת לאירועים שונים ובהתאם לכך פועלים.
לסיכום התיאוריה, אמצעי התקשורת משפיעים על הציבור ועל הפוליטיקאים. בכוחה של התקשורת לקבוע את סדר העדיפות של הנושאים העולים לדיון ציבורי, את תשומת הלב שהנושא יזכה לו בציבור להבליט או להצניע או להעלים לגמרי נושאים מסדר יום.
הכתבה מדברת על המצב בעוטף ובאשדוד , באר שבע , שדרות ...
שהיה סדר יום בימים האחרונים הנושא שדובר כל השבוע בחדשות על ההסלמה בדרום והרקטות שנזרקו לפחות 600 רקטות כ-530 מהן חצו את גדר הגבול.
הכתבה משקפת את תאוריית סדר היום -יש בה-
סדר יום תקשורתי- כתבה זו הייתה בחדשות , בעיתון , כל היום במשך השבוע במהדורה שמו אותו במרכז של היום
מהסיבה שהנושא חשוב ומדבר על המצב שקורה בדרום כל הסלמה והרקטות .
2) הבניית המציאות :
תיאוריה שטוענת כי התקשורת אינה משקפת מציאות אלא מבנה אותה ואף מעוותת אותה לצרכיה.
התקשורת מעבירה לנו מציאות מתווכת, שונה מהמציאות האמיתית האובייקטיבית שלנו. מאחורי כל עט, מיקרופון, עומד אדם עם דעות, עמדות ומחשבות. עצם בחירת הנושא וזוויות ההסבר והצילום הם בעלי משמעות בהבניית המציאות. התקשורת בוררת את החומרים שמגיעים תוך התחשבות בשיקולי רייטינג ומגבלת זמן ומקום.
1. התיאוריה מתבססת על הטענה שאנו חיים בעולם חברתי שבו אין משמעות אחת קבועה.
2. שחקנים חברתיים מנסים ליצור משמעות סובייקטיבית למציאות המוצגת בחדשות ולכפות אותה על קהל הצופים, תוך ניסיון להציגה כ"אובייקטיבית".
3. תופעה זו משרתת אינטרסים של בעלי כוח ומחזקת את שליטתה.
4. לאמצעי התקשורת תפקיד מרכזי בתהליך זה.
לסיכום:
על פי תאוריית הבניית המציאות הנושא מסוקר ואופן סיקורו, כמו גם הצילום ובחירת הזווית הם בעלי משמעות בהבניית המציאות. התקשורת מעבירה לנו מציאות מתווכת, יוצרת ומטפחת תפיסות עולם אצל צרכניה. המציאות המוצגת בתקשורת המונים משקפת יותר את הקבוצות והלכי הרוח המרכזיים בחברה ומקפחת את אלו שבשוליים.
דוגמת תאוריית הבניית המציאות -
נגד החוק הצרפתי עם הכותרת : ״חקיקת חוק הצרפתי הוא עבירה שוחד מצדו של נתניהו ״
יש מציאות מתווכת נגיד הכתבה הזאת יש לה צד אחר מהכתבה השניה היא נגד החוק הצרפתי עם הכותרת עבירת שוחד . הכתב שכתב הוא ישר נותן כותרת נגד החוק שהוא חושב זה עברת שוחד.
https://www.google.com/amp/s/www.themarker.com/amp/news/politics/.premium-1.7188735ץ
בעד בכותרת ״הקאולוציה שתחלץ את נתניהו מכתבי האישום ״
אותו נושא רק עם כותרת בעד, לחלץ את נתניהו .
רואים בשני הכתבות כמה אחת שונה מהשניה .
התקשורת מעוותת לנו את המציאות וכל כתב יכול לקחת את זה לצד שלו כמו בכתבה פה.
בעד בכותרת ״הקאולוציה שתחלץ את נתניהו מכתבי האישום ״
אותו נושא רק עם כותרת בעד, לחלץ את נתניהו .
רואים בשני הכתבות כמה אחת שונה מהשניה .
התקשורת מעוותת לנו את המציאות וכל כתב יכול לקחת את זה לצד שלו כמו בכתבה פה.
https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3760180
https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.7218514
כתבה מעיתון הארץ-
כתבה זו מדברת על חידון התנ"ך יונתן ויסמן בן ה-18 זכה היום (חמישי) בחידון התנ"ך העולמי לנוער לשנת 2019. ויסמן הוא תושב ירושלים ותלמיד בישיבת דגל ירושלים שבנחלים. במקום השני זכה בנימין כלחמירו, תלמיד בישיבת קושנר בארצות הברית. היא מתאימה לעיתון הארץ עיתונאות ארצית מהסיבה שחידון התנ"ך מתקיים כל שנה וזה חידון חשוב , הוא חידון לבקיאות בתנ"ך, שנערך בישראל והפך למסורת מאז הוחל בו במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל.
עיתונות מקומית- עיתונים המופצים ביישוב מסויים ובסביבתו הקרובה בלבד ומתמקדים באירועים מקומיים. לדוגמה: שקמה,עכבר העיר.
https://www.hashikma-holon.co.il/news/31361
כתבה מאתר השקמה -
כתבה זו מדברת על שריפה שהייתה בחולון ממנגל שהתלקח במרפסת וזה מתאים למאפייני העיתון המקומי מתמקד באירוע מקומי אזור חולון חולון
3) סוגי עיתונים
עיתונות ארצית - עיתונים המופצים ברחבי הארץ ומסקרים אירועים ארציים ובינלאומיים בפריסה רחבה המאפשרת להגיע אל קהל יעד רחב ומגוון. בעלי עסקים רבים פונים לפרסום בעיתונות הארצית עקב הרצון להגדיל את בסיס הלקוחות שלהם ולחזק את המותגים שלהם. לדוגמא: "ידיעת אחרונות", "ישראל היום", "הארץ" ועוד.https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.7218514
כתבה מעיתון הארץ-
כתבה זו מדברת על חידון התנ"ך יונתן ויסמן בן ה-18 זכה היום (חמישי) בחידון התנ"ך העולמי לנוער לשנת 2019. ויסמן הוא תושב ירושלים ותלמיד בישיבת דגל ירושלים שבנחלים. במקום השני זכה בנימין כלחמירו, תלמיד בישיבת קושנר בארצות הברית. היא מתאימה לעיתון הארץ עיתונאות ארצית מהסיבה שחידון התנ"ך מתקיים כל שנה וזה חידון חשוב , הוא חידון לבקיאות בתנ"ך, שנערך בישראל והפך למסורת מאז הוחל בו במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל.
עיתונות מקומית- עיתונים המופצים ביישוב מסויים ובסביבתו הקרובה בלבד ומתמקדים באירועים מקומיים. לדוגמה: שקמה,עכבר העיר.
https://www.hashikma-holon.co.il/news/31361
כתבה מאתר השקמה -
כתבה זו מדברת על שריפה שהייתה בחולון ממנגל שהתלקח במרפסת וזה מתאים למאפייני העיתון המקומי מתמקד באירוע מקומי אזור חולון חולון