שאלה 1:
חופש הביטוי הוא מערכת של זכויות שעיקרן הזכות לשמוע ולהשמיע:
-חופש המידע:
הזכות לדעת, לקבל מידע המצוי בידי הממשל והמנהל הציבורי, או כזה הנוגע לפעילותם.
-חופש הביטוי (דיבור):
הזכות להביע, לומר ולפרסם את מה שהאזרחים רוצים ועל ידי כך גם לחלוק עם אחרים בכתב, בקול או בתמונה את מה שהוא רוצה להביע בנפשו ובמוחו.
הערכים המתנגשים בחופש הביטוי הם:
1. חופש הביטוי מול פגיעה בביטחון המדינה:
צנזורה צבאית- לפקח על המידע הביטחוני שמתפרסם ולמנוע פרסומים הנתפסים בעיניה כפוגעים בביטחון המדינה, חייליה ואזרחיה.
2. חופש הביטוי מול פגיעה אפשרית בשם טוב:
הוצאת דיבה- פגיעה בדמותו של האדם בעיני הציבור. כבודו של האדם ושמו הטוב חשובים יותר מרכוש. חוק לשון הרע- התבטאות שפורסמה עלולה לבזות, ללעוג ולהשפיל אדם בשם מוצאו, גיל, דת ועוד.. כמו כן, חוק זה אוסר להתבטא בפומבי באופן שיפגע במשרה של אדם, בעסקה שלו, במקצועו. הפגיעה בשם טוב יכולה להביא לנזק בלתי הפיך של התאבדות של אדם שפגעו בשמו הטוב. הדים בישראל הוא כאשר יש פגיעה בשמו הטוב של העיתונאי שפגע, לפצות את הנפגע.
3. הזכות לפרטיות מול חופש הביטוי:
הזכות לפרטיות היא המרחב הפרטי של האדם. הפרטיות מאפשרת לאדם לחיות את חייו ללא חשיפה, התערבות או חדירה לחייו לשלוט של מידת החשיפה של חייו בהתאם לרצונו. קיימים מצבים שבהם הפרסום מחייב למרות שהוא פוגע באדם הפרטי: אם הוא מסכן את הזולת או אם הוא מסכן את הציבור כולו.
דוגמה לחופש הביטוי מול פגיעה אפשרית בשם טוב:
https://pplus.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5587349,00.html
אביבית בר זוהר טובעת שי גולדשטיין ולאה לב מהתכנית 103FM מהסיבה שאמרו עלייהבין היתר: "אביבית רוקדת כמו זונה". בר זוהר לא נשארה חייבת והחליטה לתבוע את גולדשטיין, לב ותחנת הרדיו שנתנה להם את הבמה, על סך חצי מיליון שקלים בגין לשון הרע והוצאת דיבה, הטרדה מינית ורשלנות . רואים פה את הפגיעה בשם שלה שמתנגשת עם חופש הביטוי לדבר בתכנית.
שאלה 2:
ערכים פרופסיונלים של העיתונאי:
קיימים 3 ערכים שעל העיתונאי לדבוק בהם:
1. אובייקטיביות- מידע מהימן, עובדתי בלי דעה אישית וללא מסקנה. כל עובד בחדשות חייב שתיהיה לו היכולת להביא חדשות בצורה אובייקטיביות. לא להביע דעות אישיות, לא רגשות רק עובדות.
2. איזון- שמירה על איזון בין שני הצדדים של הסיקור העיתונאי. איך עושים את זה? מהן אפשרות שווה להבעת דעה בלא הטרדה בדיונים או עימותים.
3. דיוק- לאמת מבחינת פרטים מה שעולה לשידור ולא לשדר דבר שאינו נכון או מדויק, להצליב מידע ולבדוק את הדברים כדי לא להטעות את הציבור.
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3766496,00.html
דיוק -
העיתון הבריטי פרסם תמונה של אהוד ברק כשהוא הסתיר את פניו בכניסה למסיבה בביתו של המיליארדר ג'פרי אפשטיין בניו יורק, שבה השתתפו לכאורה גם נשים צעירות. ברק בתגובה: "שקר מוחלט, נגיש תביעת דיבה"
העיתון הבריטי הוציא ידיעה לא מדויקת אינה נכונה ולכן זה נחשב חוסר דיוק.
שאלה 3:
פייק ניוז fake news:
חדשות לא נכונות, מידע ממוצא לחלוטין שמטרתו לשקר לקוראים על מנת להגדיל את התנועה לאתרי האינטרנט ולגרוף רווח כספי או פוליטי. מדובר בידיעות חדשותיות כוזבות שמתחזות להיות אמיתיות ונכונות. ברשת יש אתרים שלמים שכל מטרתם היא הפצת מידע מוטעה ומטעה ולכן מנועי החיפוש ורשתות חברתיות משקיעות משאבים רבים בניסיון להתמודד עם התופעה.
פוסט אמת:
תרבות פוליטית שבה חלק עיקר מהמשיח הציבורי מבוסס על פנייה אל הרגש ודעות אישיות בניגוד לעובדות. ובמקום שהאמת ועובדות יעצבו את דעת הקהל. בתרבות הדיגיטלית החדשה לכל אדם עם גישה לאינטרנט יש דרך להביע את דעותיו במרחב הציבורי והוא מציג אותם כעובדה. קולו של כל אדם עשוי להישמע לגיטימי כעובדה כאשר הוא רץ ברשת ואנשים מאשרים אותו ומגיבים לו.
חופש הביטוי הוא מערכת של זכויות שעיקרן הזכות לשמוע ולהשמיע:
-חופש המידע:
הזכות לדעת, לקבל מידע המצוי בידי הממשל והמנהל הציבורי, או כזה הנוגע לפעילותם.
-חופש הביטוי (דיבור):
הזכות להביע, לומר ולפרסם את מה שהאזרחים רוצים ועל ידי כך גם לחלוק עם אחרים בכתב, בקול או בתמונה את מה שהוא רוצה להביע בנפשו ובמוחו.
הערכים המתנגשים בחופש הביטוי הם:
1. חופש הביטוי מול פגיעה בביטחון המדינה:
צנזורה צבאית- לפקח על המידע הביטחוני שמתפרסם ולמנוע פרסומים הנתפסים בעיניה כפוגעים בביטחון המדינה, חייליה ואזרחיה.
2. חופש הביטוי מול פגיעה אפשרית בשם טוב:
הוצאת דיבה- פגיעה בדמותו של האדם בעיני הציבור. כבודו של האדם ושמו הטוב חשובים יותר מרכוש. חוק לשון הרע- התבטאות שפורסמה עלולה לבזות, ללעוג ולהשפיל אדם בשם מוצאו, גיל, דת ועוד.. כמו כן, חוק זה אוסר להתבטא בפומבי באופן שיפגע במשרה של אדם, בעסקה שלו, במקצועו. הפגיעה בשם טוב יכולה להביא לנזק בלתי הפיך של התאבדות של אדם שפגעו בשמו הטוב. הדים בישראל הוא כאשר יש פגיעה בשמו הטוב של העיתונאי שפגע, לפצות את הנפגע.
3. הזכות לפרטיות מול חופש הביטוי:
הזכות לפרטיות היא המרחב הפרטי של האדם. הפרטיות מאפשרת לאדם לחיות את חייו ללא חשיפה, התערבות או חדירה לחייו לשלוט של מידת החשיפה של חייו בהתאם לרצונו. קיימים מצבים שבהם הפרסום מחייב למרות שהוא פוגע באדם הפרטי: אם הוא מסכן את הזולת או אם הוא מסכן את הציבור כולו.
דוגמה לחופש הביטוי מול פגיעה אפשרית בשם טוב:
https://pplus.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5587349,00.html
אביבית בר זוהר טובעת שי גולדשטיין ולאה לב מהתכנית 103FM מהסיבה שאמרו עלייהבין היתר: "אביבית רוקדת כמו זונה". בר זוהר לא נשארה חייבת והחליטה לתבוע את גולדשטיין, לב ותחנת הרדיו שנתנה להם את הבמה, על סך חצי מיליון שקלים בגין לשון הרע והוצאת דיבה, הטרדה מינית ורשלנות . רואים פה את הפגיעה בשם שלה שמתנגשת עם חופש הביטוי לדבר בתכנית.
שאלה 2:
ערכים פרופסיונלים של העיתונאי:
קיימים 3 ערכים שעל העיתונאי לדבוק בהם:
1. אובייקטיביות- מידע מהימן, עובדתי בלי דעה אישית וללא מסקנה. כל עובד בחדשות חייב שתיהיה לו היכולת להביא חדשות בצורה אובייקטיביות. לא להביע דעות אישיות, לא רגשות רק עובדות.
2. איזון- שמירה על איזון בין שני הצדדים של הסיקור העיתונאי. איך עושים את זה? מהן אפשרות שווה להבעת דעה בלא הטרדה בדיונים או עימותים.
3. דיוק- לאמת מבחינת פרטים מה שעולה לשידור ולא לשדר דבר שאינו נכון או מדויק, להצליב מידע ולבדוק את הדברים כדי לא להטעות את הציבור.
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3766496,00.html
דיוק -
העיתון הבריטי פרסם תמונה של אהוד ברק כשהוא הסתיר את פניו בכניסה למסיבה בביתו של המיליארדר ג'פרי אפשטיין בניו יורק, שבה השתתפו לכאורה גם נשים צעירות. ברק בתגובה: "שקר מוחלט, נגיש תביעת דיבה"
העיתון הבריטי הוציא ידיעה לא מדויקת אינה נכונה ולכן זה נחשב חוסר דיוק.
שאלה 3:
פייק ניוז fake news:
חדשות לא נכונות, מידע ממוצא לחלוטין שמטרתו לשקר לקוראים על מנת להגדיל את התנועה לאתרי האינטרנט ולגרוף רווח כספי או פוליטי. מדובר בידיעות חדשותיות כוזבות שמתחזות להיות אמיתיות ונכונות. ברשת יש אתרים שלמים שכל מטרתם היא הפצת מידע מוטעה ומטעה ולכן מנועי החיפוש ורשתות חברתיות משקיעות משאבים רבים בניסיון להתמודד עם התופעה.
פוסט אמת:
תרבות פוליטית שבה חלק עיקר מהמשיח הציבורי מבוסס על פנייה אל הרגש ודעות אישיות בניגוד לעובדות. ובמקום שהאמת ועובדות יעצבו את דעת הקהל. בתרבות הדיגיטלית החדשה לכל אדם עם גישה לאינטרנט יש דרך להביע את דעותיו במרחב הציבורי והוא מציג אותם כעובדה. קולו של כל אדם עשוי להישמע לגיטימי כעובדה כאשר הוא רץ ברשת ואנשים מאשרים אותו ומגיבים לו.
רשת של חשבונות מזויפים שהתחזו לעיתונאים ומועמדים בבחירות שנערכו ב-2018, הפיצו ידיעות כוזבות לטובת טהרן ונגד הנשיא טראמפ, כך חשפה חברת הסייבר FireEye
ברת הסייבר FireEye דיווחה כי היא זיהתה רשת של חשבונות מזויפים, שהתחזו לפוליטיקאים שהתמודדו בבחירות לקונגרס ב-2018 ולעיתונאים, שעל פי החשד הופעלה על ידי איראן. על פי הדיווח, הרשת הפיצה ידיעות כוזבות שמטרתן היתה להציג את הרפובליקה האסלאמית באור חיובי מחד, ואת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ באור שלילי מאידך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה